קטגוריה: כללי

עצמאות בלמידה

אחד הדברים החשובים ביותר המובילים לעצמאות בלמידה, היא היכולת לעשות לעצמנו בקרה, כלומר, לעבור על התוצרים שלנו ולתקן אותם בעצמנו.

הבקרה העצמית לא תמיד פשוטה לתלמידים. לעיתים, הם רק רוצים לסיים את המטלה ולהגיש; לעיתים, קשיי הקשב שלהם מונעים מהם מלבצע את הבקרה; ולעיתים, הם פשוט לא יודעים ממה להתחיל ואיך לבדוק את עצמם…

הבקרה העצמית מלווה אותנו לאורך כל החיים בבית הספר, באקדמיה וגם במהלך העבודה. לכן כדאי לילדינו לסגל לעצמם הרגל זה מוקדם ככל האפשר. השאלה הנשאלת היא – איך עושים את זה?

אם נבקש מהילדים לעשות בקרה הם אולי יסתכלו עלינו באופן מוזר ולא יבינו בדיוק למה אנחנו מתכוונים. ובצדק… מה זו המילה המוזרה הזו "בקרה"??

גם אם נסביר ונבקש מהם "תעברו בבקשה על מה שכתבתם לפני שאתם מגישים" – גם אז לא יהיה להם פשוט לבצע את המשימה, שלעיתים מורכבת מהרבה משימות קטנות.

לכן, בשלב ראשון נשאל את עצמנו, מהם הדברים שהילד צריך לטפל בהם (אולי זה יהיה קשור למראה הכתב או צורתו, סימני פיסוק או כל דבר אחר). מה שחשוב הוא שנציין לעצמנו, במה כדאי וחשוב להתמקד כרגע, ולהתחיל תמיד  ממטלה אחת קטנה ופשוטה – תמיד נתחיל מהדברים הפשוטים.

לדוגמא: אנחנו שמים לב שהילד שלנו לא משתמש כלל בסימני פיסוק ולא כותב את האות הסופית "ם". במקרה זה, במקום "סתם" לבקש ממנו "תעבור בבקשה על מה שכתבת לפני שאני קוראת", כתבו לו על דף קטן:

לשים לב ל-

  • נקודה בסוף משפט
  • אות סופית ם (מ-ם) בסוף מילה

 

ועכשיו אתם שימו לב – בכל פעם התמקדו רק בשניים- שלושה דברים. לאחר שדברים אלו הוטמעו, רק אז אפשר לשים במקומם דבר אחר לבקרה.

הדוגמא שנתתי כאן מיועדת לגילאים קטנים, אולם אפשר בהחלט להתאים את המטלות לכל גיל. כך, לדוגמא, בכיתות גבוהות יותר אפשר לבצע בקרה על הנושא: האם הטקסט כתוב בזמן אחיד (עבר, הווה או עתיד וכדומה).

בדרך זו התלמידים יודעים לאילו דגשים לשים לב בזמן ולאחר הכתיבה שלהם. לאט לאט הם יסגלו לעצמם מיומנויות ויתרגלו לעשות זאת באופן אוטומטי. ואם זה אכן יקרה – באמת שנתתם להם מתנה לכל החיים.

חג עצמאות שמח!

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ט"ו בשבט

ט"ו בשבט

ט"ו בשבט הגיע – ואיתו גם התעודות. הרשת מלאה בעצות והכוונות כיצד להתייחס לתעודה,  גם כאשר הציונים הם לא מיטביים. אפשר למצוא מאמרים בעיתונות והנושא, כמובן, חשוב מאוד. התעודות הן הזדמנות לעצור רגע ולחשוב- כיצד ניתן להתקדם באופן מעצים?

אבל היום אני רוצה לדבר על חלק אחר של ט"ו בשבט בהקשר של למידה.

אני גדלתי עם גינה גדולה מאוד ושעות רבות מהיום שלי עברו עליי בגינה. כיום יש לי גינת ירק קטנטנה,  ופעמיים בשנה אני שותלת בה ירקות, ואני ומשפחתי נהנים מהם במהלך כל השנה. בכל פעם שאני זורעת ירקות חדשים, אני נזכרת כמה תהליך השתילה דומה לתהליך של למידה.

מכיוון שאני לא חקלאית (אני מתארת רק את מה שרואות עיניי + קצת שיטוטים באינטרנט) אני מתנצלת אם המידע לא מדויק לגמרי.

לפני הזריעה, צריך לדשן את הקרקע. לאחר מכן, רק לאחר המגע עם המים, הזרע יכול לנבוט. הזרע נובט לשני כיוונים, השורש – צומח ראשון כלפי מטה, ורק לאחר מכן צומח הנצרון – הגבעול שצומח כלפי מעלה. השורש ימשיך להשתרש כלפי מטה, ואילו הנצרון יצמיח שני עלים אשר יאפשרו את המשך הצמיחה. לאחריו יופיעו העלים הקבועים של הצמח, ולאחר מכן ייפתחו הפרחים ויופיעו הפירות (או הירקות).

תהליך הלמידה די דומה. לפני תהליך למידה אנו מדשנים – אנו מעניקים לילדים חום, אהבה, מזון, חושפים אותם לשפה ועוד ועוד. לאחר מכן מתחילה הלמידה – אנו משקים ומלמדים אותם, והילדים בתורם מצמיחים שורשים- מתחילים לאגור ידע שישמש אותם בהמשך (מתחילים לקלוט צלילים, לזהות אותיות). לאחר מכן אנו מתחילים לראות התחלה של למידה (שני העלים ההתחלתיים יוצאים- הילדים מתחילים לקרוא לאט מילים ראשונות). לאט לאט הילדים מתחילים לעשות את צעדיהם הראשונים, הידע מתחיל להתעבות – העלים גדלים, וצמח גדל – הילדים מתחילים לקרוא. לעיתים אנו צריכים להגן עליו מפני רוחות, לעיתים לגזום אותו כדי לתת לו כוח.

כשאנו רואים צמח בוגר, כשאנו קוטפים את הפירות, שבהם יש את הזרעים כדי להתחיל את התהליך מחדש – אנו לעיתים שוכחים כמה התהליך הזה היה ארוך, ושלמעשה, הוא התחיל מזרע אחד קטן.

לכבוד ט"ו בשבט, אני מאחלת לכם פריחה ושגשוג. זכרו, שלכל צמח יש את קצב הגדילה שלו, ואנו צריכים לתת לו את התנאים המיטביים על מנת שיפרח ויגדל.

קרדיט לתמונה

<a href='https://www.freepik.com/free-vector/hands-holding-plant-sprout-save-the-planet-earth-protect-poster-vector-illustration_1158551.htm'>Designed by Freepik</a>

עידוד קריאה – לקראת שבוע הספר

שבוע הספר בפתח, וזו הזדמנות נהדרת לעודד קריאה בקרב ילדינו. חשיבות הקריאה ברורה: היא תורמת לקריאה שוטפת ומדוייקת יותר, היא חושפת את אותנו למבנים תקניים של השפה, והיא מעשירה את אוצר המילים ואת ידע העולם שלנו.

היום, לצערנו, לא כל הילדים אוהבים לקרוא, ולעיתים אנו, ההורים, מרגישים חסרי אונים בניסיון לשכנע את הילדים לקרוא.

לרגל שבוע הספר – אני מביאה לפניכם כמה דרכים לעידוד הקריאה:

לבחור ספר שמושך את הילד – כדאי ללכת עם הילד  לספריה, לחנות ספרים או לשבוע הספר ולתת לו לבחור ספר שמעניין אותו ואשר מתאים לרמת הקריאה שלו.

להתחיל לקרוא ספרים קלים – כדאי להתחיל את הקריאה מספרים קלים, כדי שהילד לא יתייאש וינטוש את הקריאה מוקדם מדי. לאחר מכן אפשר להגיע בהדרגה לספרים ברמת קריאה גבוהה יותר.

לקרוא עיתוני ילדים – יש ילדים שמתקשים לקרוא ספרים עבים או ארוכים (לעיתים זה אפילו מבהיל או מרתיע אותם) במקרה כזה אני ממליצה לרכוש מנוי לעיתון ילדים אהוב, בו יש כתבות מעניינות ופשוטות המותאמות לילדים. (באופן אישי אני מאוד אוהבת את העיתון "אדם צעיר", עיתון שמתאים לילדים, נעים ויזואלית, ומתאפיין בכתבות מעניינות, מנוקדות ובגובה העיניים.

קריאה משותפת – כדאי לקרוא יחד עם הילדים, דף-דף או פסקה-פסקה  ( תשימו לב: יש לעצור בסוף משפט בנקודה ולא באמצע משפט).

לקריאה משותפת יש יתרונות – רבים. קריאה משותפת היא הזדמנות לזמן איכות עם ההורים והופכת לזמן נעים של ילד- הורה. שנית, הקריאה עלולה להיות מעייפת עבור חלק מהילדים, ולכן  כשההורה מקריא ניתנת להם הפוגה המאפשרת להם לקרוא יותר מבלי להתעייף. שלישית –  כשההורה מקריא הילדים נחשפים למודל קריאה נכון ומאמצים אותו. הקריאה נעשית על פי סימני פיסוק (נקודות, פסיקים, סימני שאלה וסימני קריאה) ובהטמעה נכונה.

נגישות – הבאתם ספרים מהספרייה או קניתם ספרים מעניינים?. שימו אותם במקום נגיש (ולא במדף הגבוה של הספרייה), כאשר הספרים נגישים, קל יותר לילדים להתחיל בקריאה.

פנו זמן לקריאה – הילדים היום מאוד עסוקים. יש להם שיעורי בית, תנועות נוער, חוגים… ולעיתים לא נשאר להם זמן לקרוא. כדאי לפנות זמן קבוע לקריאה – זמן הירגעות אחרי בית ספר או לפני השינה, או. חשוב שזמן הקריאה  יהיה קבוע, אך לא נוקשה מדי, כדי שלא ייהפך למטלה מעיקה.

קראו בעצמכם – הראו לילדים שקריאה יכולה להיות תחביב וזמן איכות אישי.קראו להנאתכם ליד הילדים.

אשמח מאוד לשמוע מכם טיפים נוספים לעידוד הקריאה.

שלכם, תמר

קרדיט לתמונה: Designed by Freepik

 

מודעות פונולוגית

פעמים רבות נתקלים במושג זה, בעיקר בגילאי גן חובה ובתחילת כיתה א'. גם באבחונים שונים נעשה שימוש במושג. אז מה היא מודעות פונולוגית ומדוע היא כה חשובה?

מודעות פונולוגית היא היכולת שלנו לפרק את השפה שלנו לצלילים, ולבצע מניפולציה על הצלילים הללו.

מדוע זה חשוב? בתהליכי קריאה וכתיבה אנו מפרקים מילה לצליליה ובסוף התהליך אנו קוראים אותה כיחידה שלמה – לדוגמא – הצלילים שמרכיבים את המילה חציל הם ח -(א) – צ -י -ל. כמבוגרים אנו קוראים את המילה כמילה שלמה ואין לנו צורך בפירוקה. אולם בתחילת תהליך הקריאה אנו, קודם כל, נקרא את הצלילים שמרכיבים אותה, ורק לאחר מכן נוכל לקרוא אותה באופן שוטף.

מחקרים רבים (Melby-Lervag, 2012, Castles, 2004 & Coltheart) הראו שמודעות פונולוגית בגילאי הגן, תנבא בצורה הטובה ביותר את יכולת הקריאה בכיתה א'. כלומר – ילד עם מודעות פונולוגית נמוכה, נמצא בסיכון לקשיי קריאה. לכן בגילאי הגן גננות רבות משקיעות זמן רב בפעילויות הקשורות לפיתוח ושיפור המודעות הפונולוגית של הילד (צליל פותח, צליל סוגר, מילים מתחרזות וכו').

המודעות הפונולוגית מתחילה להתבסס בגיל הגן, וממשיכה להתבסס בכיתה א' כאשר הילדים רוכשים את אותיות הא"ב.

מומלץ מאוד לתרגל מודעות פונולוגית בגן חובה ולהמשיך ולתרגל אותה גם בכיתות א-ב.

כמה משחקים אפשריים לשיפור המודעות הפונולוגית:

משחק מסלול צלילים – במקום להשתמש בקובייה, משתמשים במילים – בוחרים מילים ארוכות וקצרות ומתקדמים לפי מספר הצלילים שיש במילה.

תופסת צלילים – על התופס להגיד צליל מסויים, ויתר המשתתפים צריכים לרוץ ולגעת במשהו שמתחיל בצליל זה. מי שהצליח לגעת בחפץ של הצליל מוגן (ממש כמו בתוספת צבעים).

משחקי זיכרון – צריך לחפש זוגות של מילים שמתחילות / מסתיימות באותו צליל – מומלץ להכין יחד עם הילדים את המשחקים.

 

מקורות

Castles, A.,  & Coltheart, M. (2004). Is there a casual link from phonological awareness to success in learning to read? Cognition, 91, 77-111.

Melby-Lervag, M,, Lyster, S.-A. H., & Hulme, C. (2012). Phonological skills and their role in learning to read: A meta-analytic review. Psychological Bulletin,. Advance online publication. Doi:10.1037/a0026744.